במשך כמעט כל ההיסטוריה האנושית המתועדת, הזנות הייתה מציאות. אף על פי כן, קיומם של שירותים כאלה היה מקובל ואסור באופן משתנה, ולעתים קרובות היה מטרה לשיפוט מוסרי ולהפללה בהתאם לביטוייו הספציפיים. לדירות דיסקרטיות, במיוחד, הייתה היסטוריה מורכבת, שאומצו ודיכאו לסירוגין במשך מאות שנים. ככזה, כדאי להבין את המושג דירה דיסקרטית ואת הצורות השונות שלבשו במהלך השנים, בין אם באישור החוק ומתוך קבלה חברתית, ובין אם בהיבטים הפחות מתוחכמים של העסק.
בבסיסו, דירה דיסקרטית הוא עסק פיזי או מוסד שבו מוצעים שירותי זנות. המילה "דירה דיסקרטית" נגזרת מהמילה האנגלית העתיקה "brothle", שמשמעותה בית שתייה, והיא תגדיר מקום של גישה מוגבלת שבו פעילויות שונות הנחשבות לעתים קרובות בלתי מוסריות על פי החוק והדעה של אותה תקופה. דירה דיסקרטית הוא למעשה יעד לרכישת שירותי מין, בניגוד לזנות רחוב או צורות אחרות של שידול.
דירות דיסקרטיות וזנות היו חלק בלתי נפרד מהציוויליזציה במשך אלפי שנים. בתרבויות עתיקות כמו הציוויליזציות המסופוטמיות, הסיניות והמצריות, עובדי מין קיבלו אישור חוקי בהקשרים מסוימים. ביוון, דירות דיסקרטיות היו ממוקמים באזורים מסחריים של ערים וכללו מגוון רחב של שירותים. למרות זאת, קיומם עורר ויכוח נלהב, ובסופו של דבר הוביל להידרדרותם תחת הנצרות ולהתפשטות חוקי החוק האירופי בימי הביניים.
החל מהמאה ה-19, דירות דיסקרטיות החלו להופיע מחדש כצורה חוקית של זנות. אחת הדוגמאות המודרניות הראשונות היא הבתים הצרפתיים הסגורים, או 'בתים סגורים'. נוהג זה, שנוסד על ידי האספה הלאומית הצרפתית בשנת 1804, סיפק דירות דיסקרטיות (gde.co.il) חוקיים שמהם היו הזונות תחת חסותה של רגולציה משטרתית והדירה הדיסקרטית שלהן חויב במס. טכניקה זו אומצה על ידי מדינות רבות ברחבי אירופה, כולל בריטניה וגרמניה, בעוד שמדינות אחרות, כגון ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה, הפכו יותר ויותר דירות דיסקרטיות לפליליים בדרגות שונות, בהתאם למדינה או לאזור.
עם זאת, בעוד דירות דיסקרטיות היו חוקיים במדינות מסוימות, המוסר של העסק נשאר, ובמאה ה -20, הפשע המאורגן החל לעבור לתוך התעשייה. במקרים מסוימים, דירות דיסקרטיות אלה, שכונו בורדו או בתי חתולים, נוהלו על ידי פושעים שניצלו והתעללו בעובדות המין, תוך שימוש באיומים באלימות וסחיטה כדי לשמור על צייתנותן.
גם במקרים של לגליזציה והסדרה של שירותי זנות, נשים נותרות פגיעות לניצול. זה הודגם בהולנד בסוף המאה ה -20, כאשר מחוז אור אדום משגשג היה חוקי ומוסדר על ידי הממשלה. לקוחות היו מועדים להתעלל בעובדים, ובאותה תקופה גבר הסחר בנשים למדינה.
כיום, מדינות רבות הפכו שירותי מין בתשלום לפליליים לחלוטין, וקיומם של דירות דיסקרטיות על כל צורותיהם הוא מעורפל בעיקרו. לכן, רוב הדירות הדיסקרטיות נשארים חלק מכלכלה מחתרתית, עם כל הבעיות הנלוות שמגיעות עם היעדר רגולציה. זה כולל ניצול עובדים, שימוש בסמים ופוטנציאל לסחר בבני אדם.
חיוני לשקול את ההשלכות החברתיות של דירות דיסקרטיות ותעשיית הזנות, שמא נתעלם מנושא שהשפיע עמוקות על אזרחים במשך אלפי שנים. ההיסטוריה הוכיחה את הקושי להקים מערכת יעילה ובטוחה להקצאת שירותי מין, וברור כי גישה כוללת לבעיה נותרה אשלייתית. כך או כך, גישה פתוחה וסובלנית יותר לסוגיית הדירות הדיסקרטיות תוכל לקדם הדגמות בטוחות, שקופות ובהסכמה של שירותי מין ולהפחית את הסכנה הנשקפת ממבצעים חשאיים יותר.